רשומות

מחקר העלה: לסקוואט ודדליפט, תשישות מערכתית זהה. האם לשנות משהו במתודת האימונים שלנו?

תמונה
בעזהי"ת א. במאמר שהופיע במגזין MASS (סקירת המחקרים החודשית של אריק הלמס, גרג נקלס ומייק זורדוס), סקר זה האחרון מחקר מ-2017 (1) שמסקנתו מבקשת לכאורה לנתץ את המוסכמה המקובלת בעולם הפאוורליפטינג בנוגע למעמדם ההיררכי של הסקוואט והדדליפט:  “results suggest that separate periodization, tapering and programming considerations may be unnecessary when using the squat and deadlift to develop muscular strength”. ב. המחקר התחיל משני ימי מבדק נפרדים, בהם נבדקו לחוד RM1 סקוואט ו-RM1 דדליפט. בחלוף מספר ימי מנוחה, נערך אימון שבו בוצעו 8 דאבלים  באחד התרגילים ל-95% מתוצאת ה-RM1 הנתונה, ובתום מספר ימים נוספים בוצע פרוטוקול זהה - לתרגיל השני. זמן ההמתנה שהוקצה בין סט לסט, היה 5 דקות.  אני מבין שזה בדיוק הזמן שמאוד מעניין לשמוע איך בדיוק בדקו את מדדי התשישות (EMG, כיווץ איזומטרי מירבי ורמת קורטיזול, בין השאר, אשר נבדקו בשני מועדי מדידה: האחד 5 דקות מתום האימון, והשני לאחר חצי שעה), אולם מנקודת מבטי כמאמן פאוורליפטינג אני בהחלט מוכן לצאת מנקודת הנחה שהכל כאן נעשה על הצד ...
המשך לקרוא

אם רבע טון סקוואט מהווה מטרה בשבילך, הקדש את מרבית הזמן לקריאת ספרות פאוורליפטינג, לא מחקרים.

תמונה
בעזהי"ת א. היפרטרופיה הינה בסיס לבניית כוח קיצוני. אמירות ברוח הזו נשמעו שוב ושוב לאורך דברי ימי הפאוורליפטינג. החל מדאג הפברון (1), ארני פרנץ (2), ביל קזמאייר (3), ואד קואן (4), דרך סטפן קורטה (5), לואי סימונס (6), דייב טייט (7), ועד תקופה נאורה זו של תצלומי סלפי תחת כל עץ רענן: גרג נקלס (8), מייק איזרטאל (וצ'אד ווסלי סמית') (9). וכמובן: ולדימיר זטסיאורסקי (10) תודור בומפה (11), ולדימיר איסורין (12), ובראד שונפלד (13). ובאם תנדוד מעליכם שנת הלילה מבלי עלעול ישיר במחקרים, הנה שניים המעלים קשר חיובי בין פאוורליפטינג תחרותי ומסת שריר מפותחת (14)(15). והווי אומר: מתאמן מתחיל השואף להגיע ברבות הימים עד 180 ק"ג בנץ' פרס (תהליך שבשביל מתאמן ללא סטרואידים בוודאי יארך על פני מספר שנים, ואפילו בעזרת כימיה קיצונית לא יערך מהיום למחר), יטיב לעשות אם לאחר השלב הראשוני ביותר של אימוניו, יקדיש חלק כזה או אחר באימוניו להיפרטרופיה, בהשלמה לעבודת הכוח הספציפית (אלמנט שכמובן נמצא בכל מתודת פאוורליפטינג שאני יכול להעלות בדעתי, בין אם לצורך עיקרון הספציפיות באמצעות תרגי...
המשך לקרוא

כמעט מאה שנים חלפו, ושיא הדדליפט ביד אחת נותר בעינו.

תמונה
בעזהי"ת א. בעוד כשנתיים, ימלאו מאה שנים לאחד משיאים המעניינים ביותר בענף האתלטיקה הכבדה. בספר השיאים של גינס מתועד שב-29 לאוקטובר 1920, בעיר לייפציג, משך הרמן גאורנר עם ידו הימנית בלבד, דדליפט במשקל 301 ק"ג, ותקופת ימים קצרה קודם לכן - בהרמה שלא זכתה לתיעוד רשמי, אף משך 330 - משקלים גבוהים בהרבה משיא כל הזמנים של IAWA/USAWA.  במשך שנים נסובו שיחות רבות על שיא הקפיצה לרחוק האלמותי של בוב בימון, 8.90 מטר באולימפיאדת מקסיקו סיטי, 1968. ניסו להסביר איך שנים כה רבות אף אחד לא הצליח אפילו להשוות את השיא. נאמר שבהתחשב בקו הגובה של מקסיקו סיטי (מעל 2000 מטר), האוויר היה דליל יותר - מה שאפשר קפיצה רחוקה יותר. צויינה הרוח הגבית, שהייתה במקסימום המותר. כן הלאה. הדיונים הללו כמובן במקום, במיוחד לנוכח העובדה שגם הקפיצה של מייק פאוול (8.95 מטר, טוקיו 1991) ששברה את שיאו של בימון, והותירה אותו מאז כתוצאה השנייה בטיבה בכל הזמנים, לא שוחזרה מאז.   אבל איפה ניצבות 23 השנים שחלפו בין בימון ובין פאוול, או 27 השנים שנוספו מאז, ואיפה תתייצב המשיכה של הרמן גאורנר, הרחק מהימים שתרגי...
המשך לקרוא

תרגול צ'י גונג והתאוששות עדיפה מאימוני משקולנות: תיאטרון אבסורד מול מדע.

תמונה
 בעזהי"ת א. תקופת שנים ארוכה ואיני מתרגל עוד ירידה לשפגאט מלא, מוזר למדי יש לומר. שני עשורים לאחור, מעט יותר, בראשית דרכי בעולם אמנויות הלחימה, היכולת להניף את הרגל לבעיטה גבוהה הייתה בעיני אחד מהמעללים הנחשקים ביותר, ובהתאם אימוני הגמישות השתרעו על פני חלק משמעותי מלוח האימונים השבועי: מתיחות סטטיות, PNF, עמידות Ma Bu, או סתם לשבת ולצפות בז'אן קלוד ואן-דאם נוטל חלק בפעילות האינקוויזיציה.  כצוציק נבער מדעת, סברתי נאמנה שכך עושים זאת.  אכן, ברבות הזמן גמלה בי ההבנה שאמנם בעיטה גבוהה מאפשרת לך להפעיל עוצמה רבה, אך מנגד קל מידי לסגור מרחק ולהטיח אותך בהחלטיות לרצפה, ועל כן במרבית המצבים ראוי להשאיר אותה לכוריאוגרפיית סרטי אמנויות הלחימה. באופן כללי אין קשר רב בין תנועתיות מרשימה חזותית ובין טכניקת לחימה יעילה ומדוייקת.  אכן, אך הסיבה בגינה זה שנים רבות שאיני מנסה לשמור על טווחי התנועה עדיהם הגעתי באותם ימים רחוקים, נמצאת בשוני המהותי בין המבט המערבי השכיח אודות מתיחות ובאופן כללי: מהי גמישות, ובין נקודת המבט של הצ'י גונג.  המבט השכיח, אם ארשה לעצמ...
המשך לקרוא