כמעט מאה שנים חלפו, ושיא הדדליפט ביד אחת נותר בעינו.
בעזהי"ת א. בעוד כשנתיים, ימלאו מאה שנים לאחד משיאים המעניינים ביותר בענף האתלטיקה הכבדה. בספר השיאים של גינס מתועד שב-29 לאוקטובר 1920, בעיר לייפציג, משך הרמן גאורנר עם ידו הימנית בלבד, דדליפט במשקל 301 ק"ג, ותקופת ימים קצרה קודם לכן - בהרמה שלא זכתה לתיעוד רשמי, אף משך 330 - משקלים גבוהים בהרבה משיא כל הזמנים של IAWA/USAWA. במשך שנים נסובו שיחות רבות על שיא הקפיצה לרחוק האלמותי של בוב בימון, 8.90 מטר באולימפיאדת מקסיקו סיטי, 1968. ניסו להסביר איך שנים כה רבות אף אחד לא הצליח אפילו להשוות את השיא. נאמר שבהתחשב בקו הגובה של מקסיקו סיטי (מעל 2000 מטר), האוויר היה דליל יותר - מה שאפשר קפיצה רחוקה יותר. צויינה הרוח הגבית, שהייתה במקסימום המותר. כן הלאה. הדיונים הללו כמובן במקום, במיוחד לנוכח העובדה שגם הקפיצה של מייק פאוול (8.95 מטר, טוקיו 1991) ששברה את שיאו של בימון, והותירה אותו מאז כתוצאה השנייה בטיבה בכל הזמנים, לא שוחזרה מאז. אבל איפה ניצבות 23 השנים שחלפו בין בימון ובין פאוול, או 27 השנים שנוספו מאז, ואיפה תתייצב המשיכה של הרמן גאורנר, הרחק מהימים שתרגי...