היד שאוחזת בברזל

בעזהי"ת "בשנת 1956, מומחי פיתוח כוח היו משוכנעים ששיאיו של פול אנדרסון, “הפלא של הטבע", מהווים את סיום התהליך ההיסטורי של עולם המשקולנות. צפונה מהם, כבר לא יפליג אדם”, כך פותח פאבל צצולין את ספרו Power To The People , וממשיך בתיאור המציאות שלא כל כך עלתה בקנה אחד עם הדברים, כשבאולימפיאדת אטלנטה נעים סולימנוגולו האגדי הניף  בתרגיל הסנאץ  מעט יותר מאשר הניף בזמנו פול אנדרסון, ובמשקל גוף של סביבות ה-60 ק"ג! מתוך זאת מגיע צצולין לדבריו הבאים: “אל תחרוץ דעה על כוחו של אדם, בהתאם לגודלם של שריריו … מקובל להניח שאדם רגיל, תחת המאמץ הכבד ביותר שיוכל לסחוט משריריו, לא יצליח להפעיל אלא 20-30% מיכולת הכיווץ שלהם, ואפילו משקולן בכיר לא יצליח להעפיל הלאה מעבר ל-50% מהיכולת הזו!  … רק כשאדם עומד מול מכת חשמל קטלנית, אם על ידי מכת ברק ואם בהוצאה להורג בכסא החשמלי, יגיעו שריריו לראשונה ולמרבה הצער גם לאחרונה, ליכולת הכיווץ המלאה שלהם, כיווץ שעוצמתו הקיצונית מביאה לקריעת שרירים וגידים ואפילו שבירת עצמות". הנקודה הזו שמקבלת ביטוי בכתיבה המשעשעת של פאבל צצול...